נדיף
נָדִיף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נדיף |
| הגייה* | nadif |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ד־ף |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | |
- [כימיה] בעל כושר התאדות גבוה בתנאי החדר (לחץ אטמוספרי וטמפרטורה של 25C).
- כוהל הוא נוזל נדיף, אשר משמש לחיטוי ידיים ללא צורך בשטיפה.