נבק

נָבַק

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נבק
שורש וגזרה	ב־ק־ק
בניין	נִפְעַל

1. לשון המקרא התרוקן.

   • ”וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים“ (ישעיהו יט, פסוק ג)

גיזרון

• מילה יחידאית במקרא. למרות שהניקוד מורה לכאורה שהמילה בבנין פָּעַל ושורש נ־ב־ק, המפרשים (ראב"ע, רד"ק, שד"ל) הסכימו שבאמת היא מבנין נִפְעַל ושורש ב־ק־ק, וציינו למקומות נוספים בהם התבנית נָקְ(ט)לָה משמשת לבנין נפעל בשורשים כפולי עה"פ, כגון: ”נָבְלָה“ (בראשית יא, פסוק ז), ”נָסְבָה“ (יחזקאל מא, פסוק ז).

מילים נרדפות

• התרוקן

ראו גם

• בקק