בקק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּקַק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בקק
שורש וגזרה ב־ק־ק, כפולים.
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא הריק, עשה לשממה.
    • הִנֵּה אדני בּוֹקֵק הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ. (ישעיהו כד א)
    • בוקק - ענין ריקות (מצודת ציון).

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]