מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־פ־ס א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מִרְפָּסִים |
- לשון המקרא מה שדורכים עליו, מה שנרמס.
- וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּינָה. (יחזקאל לד יט)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־פ־ס ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ מַרְפֵּסִים |
- עברית חדשה [אנטומיה] מקום בראש התינוק , בקדקד, שבו יש עדיין פתח בעצמות הגולגולת.
- האקדמיה ללשון עברית על פי רופס בלשון חז"ל: מקום שמוחו של תינוק רופס. (מנחות לז א).
