מרפט

מְרֻפָּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרופט
הגייה*	merupat
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־פ־ט
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְרֻפֶּטֶת, ר׳ מְרֻפָּטִים, נ"ר מְרֻפָּטוֹת

1. לשון חז"ל הרוס וקרוע בדר"כ יאמר על לבוש.

   • ”לא יצא קטן במנעל גדול, אבל יוצא הוא בחלוק גדול. ולא תצא אשה במנעל מרופט, ולא תחלוץ בו“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמא, עמוד ב)

2. בלוי מקומט

   • ”והיא, יוספה הילדה, נשאה עימה מזוודונת מרופטת שהטמינה בה מברשת שיניים, מסרק שבור, סיכת ראש, תצלומי משפחה אחדים, פרוסת לחם.“ (העלמה והמשורר, מאת אידה צורית, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• נדיר בלשון חז"ל הפועל רִפֵּט (רֻפָּט) לא מוכר. אך נמצא הפועל הכבד שפתותיהם של זקנים מתרפטות.

מילים נרדפות

• בלוי

תרגום

• אנגלית: tattered, worn

ראו גם

• מבוקע