מרחפה

מֶרְחָפָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרחפה
הגייה^*	merkhafa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר-ח-ף
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מֶרְחָפוֹת; מֶרְחֶפֶת־, ר׳ מֶרְחָפוֹת־

עברית חדשה (ימאות) [ארכאי] כלי שיט חסר הדחק אשר שט כשהוא מרחף מעל פני המים. המרחפה מתקדמת בעזרת מדחפים חיצוניים או מנוע סילוני כמו זה של מטוס.
- המרחפה מצוידת במשאבות אוויר, באמצעותן היא יוצרת "ענן" אוויר המרים אותה מעל פני המים.
- ”דגם שני של מרחפה נוסה בתל־אביב.“ ("קול העם", 10 בנובמבר 1965, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מן ר-ח-ף, רִחֵף.
האקדמיה ללשון העברית, מונחי גיאוגרפיה (תשי"ט, תשכ"ט, תשכ"א), 1959; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

ערך בוויקיפדיה: רחפת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחפות