מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מכללא |
| הגייה* | miklala |
| חלק דיבר | תאור הפועל |
| מין | |
| שורש | כ־ל־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל במשתמע, לא בפירוש.
- ”בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ?“ (בבלי, מסכת ערובין – דף מו, עמוד א) = "שמעת [את זה] בפירוש או במשתמע?"
- ”הָא דְּרַבִּי זְרִיקָא לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יא, עמוד ב) = "זה שרבי זריקא [הזכיר], לא נאמר בפירוש אלא נאמר במשתמע."
- ”מאחת הנובלות של פרנקו סאקיטי מתברר, לפחות מכללא, כי במאה הי”ד היו היהודים רשאים להיכנס אל העיר ולצאת ממנה ככל אוות־נפשם.“ (היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, מאת משה דוד קאסוטו, תרגום: מנחם הרטום, בפרויקט בן יהודה)
- מארמית: 'מִכְּלָל [הדברים, הנסיבות]', 'מהמכלול'. הכוונה: שאפשר להסיק או להבין מִכְּלָל הדברים שנאמרו או כלל הנסיבות, אף על פי שלא נאמר במפורש.