עברית חדשה ממקור ראשון, במישרין. לרוב בהקשר עם ידיעה או עדות הנמסרת מפי המקור ולא מפי מי אדם שני, ששמע על כך.
”טעות היתה בידם, כי הם שאבו את הידיעה לא מכלי ראשון אך מכלי שני, ונתחלף להם עהרמאן במחבר אחר [...].“ ("הצפירה", 21 בנובמבר 1893, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
על יסוד לשון חז"ל: "מה בין כלי ראשון מה בין כלי שיני. אמ' ר' יוסי ביר בון. כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת." (ירושלמי מעשרות א); 'כלי ראשון' הוא הכלי שעל הכיריים, שחומו נשמר, ו'כלי שני' הוא כלי שמוזגים ממנו רותחין ואין חומם של המים שבתוכו נשמר כמו ב'כלי ראשון'.
