מכבנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַכְבֵּנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מכבנה
הגייה* makhbena
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ב־ן
דרך תצורה
נטיות ר׳ מַכְבֵּנוֹת
  1. לשון חז"ל סיכה או קרס המשמשים להידוק הבגד או לחיבורו, או לחלופין לשם אחיזת הַשֵּׂער או קישוטו.
    • ההוא יומא שקלתה למכבנתא דצתא בגודא איתרמי איתיב בעיניה דחיויא. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנו, עמוד ב) (ביום ההוא לקחה המכבנה, נעצה בקיר; קרה שנכנסה בעינו של הנחש).
    • " הוא חובש טורבן סיקי עטור שתי נוצות תרנגול שחורות המוצמדות אליו בעזרת מכבנה מאבן גביש" (הצינורות, מאת אלאסדיר גריי; תרגום: אבנר שץ).
    • " היא בחנה את צדודיתה והשיבה למקומה מכבנה מעל לאוזנה" (האכסניה, מאת ג'יימס ג'ויס; תרגום: אברהם יבין).
    • "בשערה הארוך השחור נעוצה מכבנה בצורת יונה לבנה, יונת שלום." (חוזה פגניני, מאת לארס קפלר; תרגום: רות שפירא).

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]