חרש רעה: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 10:53, 30 ביוני 2020

שֵׁם עֵרֶךְ מְנֻקָּד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*	kharash-rāh
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

[מליצה] תכנן בסתר, זמם.
- ”אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ“ (משלי ג, פסוק כט) .
- !--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל-->

שֵׁם עֵרֶךְ מְנֻקָּד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה^*	kharash-rāh
חלק דיבר
מין	זכר
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

[מליצה] תכנן בסתר, זמם.
- ”אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ“ (משלי ג, פסוק כט) .
- ראשיתם חרוש רעה ואחריתם דמעה צרופה

מקור

בלשון געז, "חֲרְס" "חָרֲס", בהוראת כשוף,קסם,השבעה ובאתיופיה חרש הברזל נחשב גם למכשף. בלשונות דרום ערביות "חרסן" היה מכשף ,משביע רוחות .יתכן שלאחר בוא האסלם הפכה תיבת "חרש" למגונה ומזוהה עם חורשי-רעה - המכשפים שגורמים בפולחנם לפיצול האומה האיסלמית, ולסדקים באמונת הייחוד. ^[1].

תרגום

אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרש רעה

שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

מקור

בלשון געז, "חֲרְס" "חָרֲס", בהוראת כשוף,קסם,השבעה ובאתיופיה חרש הברזל נחשב גם למכשף. בלשונות דרום ערביות "חרסן" היה מכשף ,משביע רוחות .יתכן שלאחר בוא האסלם הפכה תיבת "חרש" למגונה ומזוהה עם חורשי-רעה - המכשפים שגורמים בפולחנם לפיצול האומה האיסלמית, ולסדקים באמונת הייחוד. ^[2].

צירופים

צירוף מילים

נגזרות

מילה גזורה

ביטויים קרובים

חרש, שוטה וקטן

ניגודים

ביטוי מנוגד

תרגום

אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרש רעה

שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו),עמ'283
↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו),עמ'283

[1] א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו),עמ'283

[2] א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו),עמ'283

[1]

[2]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 # {{משלב|מליצה}} תכנן בסתר, זמם.
 #:* {{צט/תנ"ך|אַל־'''תַּחֲרֹשׁ''' עַל־רֵעֲךָ '''רָעָה''' וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ|משלי|ג|כט}} .
+#:*  !--יש למחוק את המיותר בסוף מילוי התבנית, כמו את שורה זו למשל-->
-#:*  תחרשו רעה  תעקרו בדמעה!
+==שֵׁם עֵרֶךְ מְנֻקָּד==
+{{ניתוח דקדוקי|
+|כתיב מלא=
+|הגייה=kharash-rāh
+|חלק דיבר=
+|מין=זכר
+|שורש={{שרש3|ש|ר|ש}}
+|דרך תצורה=
+|נטיות=
+}}
+# {{משלב|מליצה}} תכנן בסתר, זמם.
+#:* {{צט/תנ"ך|אַל־'''תַּחֲרֹשׁ''' עַל־רֵעֲךָ '''רָעָה''' וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ|משלי|ג|כט}} .
+#:*  ראשיתם חרוש רעה ואחריתם דמעה צרופה
+===מקור===
+*  בלשון געז, "חֲרְס" "חָרֲס", בהוראת כשוף,קסם,השבעה ובאתיופיה חרש הברזל נחשב גם  ל[[מכשף]]. בלשונות דרום ערביות "חרסן" היה מכשף ,משביע רוחות .יתכן שלאחר בוא האסלם הפכה תיבת "חרש" למגונה ומזוהה עם חורשי-רעה - המכשפים שגורמים בפולחנם לפיצול האומה האיסלמית, ולסדקים באמונת הייחוד. {{הערת שוליים|א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו),עמ'283}}.
+===צירופים===
+* [[צירוף מילים]]
+===נגזרות===
+* [[מילה גזורה]]
+===ביטויים קרובים===
+* [[w:חרש, שוטה וקטן|חרש, שוטה וקטן]]
+===ניגודים===
+* [[ביטוי מנוגד]]
+===תרגום===<!--כאשר ביטוי לא קיים בשפות אחרות (בצורתו המילולית) אין לתרגמו-->
+* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
+===ראו גם===
+* הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
+===קישורים חיצוניים===
+{{מיזמים|ויקיפדיה=ערך בוויקיפדיה|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}
+* שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
+{{שורש|פעל}}
+[[קטגוריה:ביטויים]]
 ===מקור===
 *  בלשון געז, "חֲרְס" "חָרֲס", בהוראת כשוף,קסם,השבעה ובאתיופיה חרש הברזל נחשב גם  ל[[מכשף]]. בלשונות דרום ערביות "חרסן" היה מכשף ,משביע רוחות .יתכן שלאחר בוא האסלם הפכה תיבת "חרש" למגונה ומזוהה עם חורשי-רעה - המכשפים שגורמים בפולחנם לפיצול האומה האיסלמית, ולסדקים באמונת הייחוד. {{הערת שוליים|א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג‎' (תרצ"ו),עמ'283}}.