זהות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OrenBochman (שיחה | תרומות)
הרחבה: נתוח דקדוקי, צטוטים, גזרון, וכו'
שורה 2: שורה 2:
{{ניתוח דקדוקי|
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=זהות
|כתיב מלא=זהות
|הגייה=zehut
|הגייה=ze'''hut'''
|חלק דיבר=שם
|חלק דיבר=שם
|מין=נקבה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ז|ה|ה}}
|שורש={{שרש3|ז|ה|ה}} (גזור שם)
|דרך תצורה=
|דרך תצורה=בסיס + צורן סופי
|נטיות=ר׳ זהיות
|נטיות=ר׳ זְהוּיוֹת
}}
}}
# מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
# מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
#:*{{הדגשה|כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי '''וזהותי'''...|[http://benyehuda.org/kasdai/lehar_sinai.html "להר סיני"], [[w:צבי כשדאי|צבי כשדאי]]}}
# {{משלב|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
# {{משלב|פסיכולוגיה}} תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
#{{משלב|לוגיקה}} יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־(<math>\ \equiv</math>).
#{{משלב|לוגיקה}} יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־(<math>\ \equiv</math>).
#:*{{הדגשה|ועל כן מוטלת בספק החלטתם של תלמידי פרודון החדשים, שתורת "המאטריאליסמוס ההיסטורי" של פרודון מיוסדת על ההכרה של "'''זהות''' (Identität) החיים הרוחניים והכלכלה"|[http://benyehuda.org/frenkel/socialist_theory.html "להשתלשלות התורה הסוציאליסטית"], [[w:בר טוביה|בר טוביה]]}}
#:*{{הדגשה|אין כוונתי להגיד בזאת שיש '''זהות''' מלאה ושלימה בין הציונות והסוציאליות כשהן לעצמן|[http://benyehuda.org/ben_gurion/class52.html "הפועל בציונות (הרצאה בוועידת המפלגה)"], [[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]}}
#{{משלב|אלגברה}} שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־(<math>\ \equiv</math>).
#{{משלב|אלגברה}} שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־(<math>\ \equiv</math>).

===גיזרון===
* חידוש של [[w:אליעזר בן יהודה|אליעזר בן יהודה]], בהוספת הסיומת "וּת" למילה "זֶה"<ref>דרך תצורה דומה יש במילים [[מהות]], [[איכות]], [[ישות]] ואחרות, שחודשו בימי הביניים.</ref>. בעיתון "[[w:הצבי|הצבי]]" הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "[[מיהות]]": </br> "''יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא ה ח י ו ב, כי איש פלוני או דבר פלוני ז ה ה ו א שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה ז ה ו ת''".{{הפניה|2|הצבי}}


===צירופים===
===צירופים===
* [[גנבת זהות]]
* [[גנבת זהות]]
* [[תעודת זהות]] (2)
* [[זהות מינית]] (2)
* [[זהות מינית]] (2)
* [[זהות כפולה]]
* [[זהות עצמית]] (2)
* [[משבר זהות]] (2)
* [[תעודת זהות]] (2)

===צירופים===
* [[זהותי]]


===מילים נרדפות===
===מילים נרדפות===
* [[שקילות]] (3)
* [[התלכדות]] (3)
* [[טאוטולוגיה]] (3)
* [[טאוטולוגיה]] (3)
* [[שויון|שוויון]] (3)
* [[שקילות]] (3)

===ניגודים===
* [[הבדלות|היבדלות]] (3,4)
* [[שונות|שׁוֹנוּת]] (3,4)


===תרגום===
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|identity}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|identity}}

===מידע נוסף===
* ממילה זו נגזר השורש "ז־ה־ה"{{מקור}} ובו השמות "[[זהוי#זִהּוּי|זיהוי]]", "[[הזדהות]]" ואחרים.

===הערות שוליים===
<references />

===סימוכין===
#{{הערה|הצבי}} [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=4lHso75qtSmMRI0Z8R1Xr6bmR9YNHaPaCKsW3THpp4vGgWZ8aIN3R6jL5Jny2j5fYw%3D%3D "הצבי" מתאריך 29.1.1900] במדור "הלשון", עמ' 3-4.


===קישורים חיצוניים===
===קישורים חיצוניים===
שורה 30: שורה 57:


{{שורש|זהה}}
{{שורש|זהה}}

[[קטגוריה:חידושי אליעזר בן-יהודה]]

גרסה מתאריך 02:49, 28 בינואר 2015

זֶהוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זהות
הגייה* zehut
חלק דיבר שם
מין נקבה
שורש ז־ה־י/ה (גזור שם)
דרך תצורה בסיס + צורן סופי
נטיות ר׳ זְהוּיוֹת
  1. מכלול התכונות הבסיסיות של דבר מה, המאפיינות אותו ומבדילות אותו מהשאר.
    • כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי וזהותי... "להר סיני", צבי כשדאי
  2. [פסיכולוגיה] תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
  3. [לוגיקה] יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־().
  4. [אלגברה] שוויון חזק; שוויון המתקיים עבור כל ערכי המשתנים האפשריים. מסומן ב־().

גיזרון

  • חידוש של אליעזר בן יהודה, בהוספת הסיומת "וּת" למילה "זֶה"[1]. בעיתון "הצבי" הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "מיהות":
    "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא ה ח י ו ב, כי איש פלוני או דבר פלוני ז ה ה ו א שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה ז ה ו ת".[2]

צירופים

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

מידע נוסף

הערות שוליים

  1. דרך תצורה דומה יש במילים מהות, איכות, ישות ואחרות, שחודשו בימי הביניים.

סימוכין

  1.   "הצבי" מתאריך 29.1.1900 במדור "הלשון", עמ' 3-4.

קישורים חיצוניים