כלום: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 20:32, 26 באוגוסט 2023

האח הקטן והמעצבן של ליבי אביטבול ומתן אביטבול

כְּלוּם ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כלום
הגייה^*	klum
חלק דיבר	מילת שאלה
מין
שורש	כ־ל־ם
דרך תצורה	משקל קְטוּל
נטיות

מילת שאלה, בדרך כלל של שאלה רטורית שתשובתה שלילית.
- עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, כלום יש לזה על זה כלום? (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א)
- כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות? (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד א)

גיזרון

על מוצא המילה ראו לעיל.

מילים נרדפות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+האח הקטן והמעצבן של ליבי אביטבול
-==כְּלוּם {{משני|א}}==
+ומתן אביטבול
-{{ניתוח דקדוקי|
-|כתיב מלא=כלום
-|הגייה=klum
-|חלק דיבר=שם־עצם
-|מין=זכר
-|שורש={{שרש3|כ|ל|ם}}
-|דרך תצורה={{משקל|קְטוּל}}
-|נטיות=}}
-# כל [[מה]], משהו, כלשהו (בעיקר בשלילה).
-#:*{{הדגשה| אבל חולה לאונסו פטור מ'''כלום'''. |([[s:ברכות כב ב|תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כב, עמוד ב]])}}
-#:*{{הדגשה|(אמר:) כנדרי כשרים, לא אמר '''כלום'''.|([[s:משנה נדרים א א|משנה, מסכת נדרים, פרק א, משנה א]])}}
-#:*{{הדגשה|עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה, [[#כְּלוּם ב|כלום]] יש לזה על זה '''כלום'''?|([[s:סנהדרין קה א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קה, עמוד א]])}}
-# {{משלב|סלנג}}  אַיִן, לא כלום.
-#:* מה נשאר? -'''כלום'''.
-# {{משלב|סלנג}}  מעט מאוד.
-#:* זה '''כלום''' כסף לכמות כזאת של תיבות, כל שירות ענן יעלה לך יותר מזה בהרבה (מאוד!), וגם אם תקים לבד יעלה לך הרבה יותר (בעיקר רישוי) ({{מקור/אינטרנט|יוצר=lilimeshi|כתובת=http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=956&messageid=178363984|כותרת=זה כלום כסף לכמות כזאת של תיבות|שם האתר=כיפה|תאריך=27/04/15}}).
-#:* עוגת הבית - קלה מאד להכנה, '''כלום''' זמן עבודה, חומרים פשוטים ({{מקור/אינטרנט|יוצר=אמא_חדשה|כתובת=http://m.kipa.co.il/community/show/10817580|כותרת=פורום מתכונים|שם האתר=פורום מומחי IT|תאריך=15/05/15}}).
-===גיזרון===
-לשון חז"ל. המילה כְּלוּם{{הפניה|1|עברית}} מופיעה לראשונה בלשון ה[[תנא]]ים, שבה היא מחליפה את [[מאומה|מְאוּמָה]] המקראית. כמו כן היא משמשת, בעיקר בלשון האמוראים, כמילת שאלה המחליפה את ה"א השאלה המקראית (לשימוש זה ראו [[#כְּלוּם ב|להלן]]). המילה מתועדת גם בכמה מניבי הארמית המאוחרת: [[w:ארמית בבלית|ארמית בבלית]] ו[[w:ארמית גלילית|ארמית גלילית]] – כְּלוּם; ארמית שומרונית – כלום (במסורת ההגייה: kēlom); ארמית נוצרית – {{יוניקוד|ܟܘܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܠܘܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܘܠܝܡ|מוגדל}}, {{יוניקוד|ܟܝܠܘܡ|מוגדל}} (כולום, כלום, כולם, כולים, כילום).{{הפניה|2|ארמית נוצרית1}} מקורה איננו ברור. רוב ההסברים שהוצעו גוזרים אותה, בדרך זו או אחרת, מצירוף של המילה [[כל|כֹּל]] עם מילה או רכיב נוסף.
-יש הסבורים שמקור המילה כְּלוּם בעברית, ושהיא נשאלה לארמית מלשון התנאים. הסברה המקובלת היא שהמילה התקצרה מן הצירוף [[כל|כָּל]] [[מאום|מְאוּם]] ([[מאומה|מְאוּמָה]]),{{הפניה|3|קאהוט}} או לפי סברה אחרת, מן הצירוף כָּל מָה. אחרים גוזרים אותה מצורה קדומה מעין kullu-ma*,{{כ}}{{הפניה|4|כולומה}} צירוף של המילה  kullu* (היא כֹּל בטרם נשילת סיומת ה[[יחסה]]) ושל המילית השמית ma- (מ"ם [[אנקליטי]]ת),{{הפניה|5|מ}} שמשמשת כאן בתפקיד של גזירת כינוי סתמי (השוו לאכדית kalama/kaluma = "הכול"; יש המשערים שהצורה האכדית היא המקור הישיר לצורה העברית-ארמית כְּלוּם). לדעה אחרת, המילה איננה קשורה למילה כֹּל, אלא היא גזורה במשקל קְטוּל מן השורש השמי כל"ם שעניינו דיבור (השווּ לערבית {{ערבית|كَلَام|כַּלַאם}} = "דברים"), ולפי הסבר זה היא מקבילה למילה [[דבר#דָּבָר|דָּבָר]] הן במובן והן בתצורה.{{הפניה|6|ילין}} עם זאת, אין בהצעה זו כדי להסביר את שימושה של כְּלוּם בעיקר בשלילה.
-חוקרים אחרים סבורים שמוצא המילה כְּלוּם בארמית. לפי אחת הסברות, המילה התגלגלה מן הצירוף הארמי כֻּל מָא שמשמעו "כל דבר" (והשווּ לגיזרון העברי מן כָּל מָה שנזכר לעיל), הנכתב גם כמילה אחת בסורית: {{ערבית|ܟܽܠܡܳܐ|כֻּלְמָא}}.{{הפניה|7|גלוסקא}} משה בר-אשר מציע מקור ארמי אחר: הצורה כְּלָמָא, המופיעה בתרגום יונתן לנביאים כתרגום למילה כְּאַיִן וכיו"ב. היא מורכבת מכ"ף הדימיון ומהמילה לָמָא (→ לָא מָא) ובארמית-סורית: ([https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=lm%29%20N&cits=all לָמָא]) בהוראות:'אין', או 'כמעט'. לפי השערה זו, התנועה הסופית של כְּלָמָא נשמטה (← *כְּלָם), ותנועת הקמץ תחת הלמ"ד נתעגלה לשורוק בהשפעת המ"ם השפתית.{{הפניה|8|בר-אשר פעול}}
-לפי טענה פופולרית אך מוטעית, כְּלוּם היא ביסודה צירוף של כ"ף הדמיון + לוּם, מילה נדירה כביכול שמשמעה "חרצן הזית"; כְּלוּם משמעה, אם כן: "דבר קטן כחרצן הזית, כל דבר שהוא". לאמתו של דבר, ה"מילה" לוּם איננה קיימת כלל.
-===צירופים===
-* [[לא אמר כלום]]
-* [[לא כלום]]
-===נגזרות===
-* [[כלומניק]]
-===מילים נרדפות===
-* [[משהו]]
-* [[דבר מה]]
-# [[מאום]], [[מאומה]]
-# [[לא דבר]], [[שום דבר]]
-*
-===תרגום===
-====1====
-* אנגלית: {{ת|אנגלית|something|anything}}
-* ולשית: {{ת|ולשית|dim}}
-* ספרדית: [https://dle.rae.es/nada nada], [https://dle.rae.es/algo algo],
-====2====
-* אנגלית: {{ת|אנגלית|nothing}}
-* ערבית: {{ת|ערבית|لا شيء}}
-* ספרדית: [https://dle.rae.es/nada nada]
-[[קטגוריה:לשון חז"ל]]
-===הערות שוליים===
-# {{הערה|עברית}} כך היא מנוקדת בכל כתבי היד ועל פי כל מסורות ההגייה, בעברית ובארמית היהודית. במסורת הכתיב יש עדויות בודדות אך מובהקות לצורה "כולום" (ואולי גם "כולם"), המעידה על הגיית הכ"ף בתנועת u או o, כנראה חטופה. לא ברור אם זוהי הגייה מקורית, שהתקיימה גם בלשון התנאים, או שהיא מהווה התפתחות משנית או דיאלקטית. על כל פנים, משתקפת כאן הגייה ארץ-ישראלית מבוססת, שעולה גם ממגוון הצורות שבארמית נוצרית (ראו להלן). ראו: מרדכי מישור, "לשון חכמים לאור האפיגרפיה", '''מחקרים בלשון''' ד (תש"ן), עמ' 261–263; משה בר-אשר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=6 "משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו"], '''לשוננו''' סו (תשס"ד), עמ' 63–64.
-# {{הערה|ארמית נוצרית1}} לשחזור מבטא הצורות שבארמית נוצרית והתפתחותן המשוערת ראו: משה בר-אשר, '''מחקרים בסורית של ארץ ישראל: מקורותיה מסורותיה ובעיות נבחרות בדקדוקה''', ירושלים תשל"ז, עמ' 446 הערה 170. והשווּ השערתו של גלוסקא, בהערה 7 להלן.
-# {{הערה|קאהוט}}ראו: חנוך יהודה קאהוט, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48231&st=&pgnum=240 '''ערוך השלם'''], ד, וינה תרמ"ה, עמ' 238; וכן במילונים השונים.
-# {{הערה|כולומה}} Jakob Barth, [http://archive.org/stream/diepronominalbil00bartuoft#page/170/mode/2up ''Die Pronominalbildung in den semitischen Sprachen''], Leipzig: Hinrichs, 1913, p. 171; Alice Faber, [http://books.google.co.il/books?id=F5G74rBLJE4C&lpg=PA231&ots=TigznEo_vZ&dq=Indefinite%20Pronouns%20in%20Early%20Semitic&hl=iw&pg=PA222#v=onepage&q&f=false "Indefinite Pronouns in Early Semitic"], in: Yoël L. Arbeitman (ed.), ''Fucus: A Semitic/Afrasian Gathering in Remembrance of Albert Ehrman'' (Current Issues in Linguistic Theory 58), Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins, 1988, p. 222. פייבר סבורה שלא ניתן לשחזר את איכות התנועה הראשונה, ולכן מציעה: kVllu-ma*{{כ}} (V = תנועה קצרה כלשהי: a/i/u). היא מעריכה שהמילה כְּלוּם שאולה מארמית (שם, עמ' 225).
-# {{הערה|מ}} על צורן זה ראו: Horace D. Hummel, [http://www.jstor.org/stable/3261281 "Enclitic ''Mem'' in Early Northwest Semitic, Especially Hebrew"], ''Journal of Biblical Literature'' 76 (1957), pp. 85-107.
-# {{הערה|ילין}} דוד ילין, '''חקרי מקרא: איוב''', ירושלים תרפ"ז, עמ' 25.
-# {{הערה|גלוסקא}} יצחק גלוסקא מציע התפתחות פנים-ארמית משוערת, הדומה להתפתחות הצורות ה[[w:משקלים סגוליים|סֶּגוליות]] בלשון זו, כדלקמן: kúlma (הסימן הדיאקריטי מעל התנועה [ú] מסמן את ההטעמה) ← kulm (נשילת תנועה סופית בלתי מוטעמת) ← kulúm (ביקוע צרור, הידמות תנועת העזר ומעתק הטעם להברה הסופית) ← k<sup>e</sup>lúm (חיטוף תנועה קצרה בלתי מוטעמת בראש מילה). צורות כתיב העשויות לרמוז לשלבי התפתחות אלה אכן מתועדות, כמתואר לעיל, בארמית נוצרית (אך בר-אשר [הערה 2 לעיל] מסבירן בדרך שונה). ראו: יצחק גלוסקא, '''השפעת הארמית על לשון המשנה''', א, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשמ"ח, עמ' 560–561. ושם סקירה של הסברות השונות על מקור המילה.
-# {{הערה|בר-אשר פעול}} משה בר-אשר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/barasher/barasher23.pdf#page=25 "משקל פְּעוּל בלשון המשנה ומה שמסתעף ממנו"], '''לשוננו''' סו (תשס"ד), עמ' 82.
 ==כְּלוּם {{משני|ב}}==