מונוטוני

מוֹנוֹטוֹנִי

(מוזיקה) בעל טון אחד, ללא שינוי בגובה הצליל.
- ”ובתוך ים הקולות והקריאות המגיעים עדיך אתה מאזין מעין נגינה ממושכה, מונוטונית וחד-גוָנית, נגינה מזרחית נעימה הנקלטת כלה אל לבך.“ ("הצפירה", 17 במרץ 1915, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”הפעמונים צללו בקול מונוטוני וספרו במתינות מעשה ארוך ומעציב.“ ("העברי", 4 במאי 1917, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- המרצה מדבר בקול מונוטוני זה גורם לי להירדם.
בהשאלה: משעמם; חד־גוני, ללא שינויים; איטי ומשרה עצבות.
- ”אין כל חדש תחת השמש. אין חליפות ותמורות, הכל מונוטוני, מוצק, עומד, עומד!“ ("הפועל הצעיר", באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מיוונית: monótonos) μονότονος), חד־צלילי; מן mónos) μόνος), אחד + tónos) τόνος), צליל.