מדחפי

מַדְחֵפִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדחפי
הגייה^*	madkhefi
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ד־ח־ף
דרך תצורה	מדחף + ־ִי
נטיות	ר׳ מַדְחֵפִיִּים; מַדְחֵפִית, מַדְחֵפִיוֹת

עברית חדשה (ימאות) (תעופה) מצויד במדחף, מונע על ידי מדחף.
- ”את כל המטרות האלה אפשר יהיה לקדם תוך כדי שימוש בצוללת הדו־מדחפית [...].“ ("מעריב", 21 בנובמבר 1965, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”הפעם נטל על עצמו אַדה לבנות מטוס דו־מדחפי אשר [...] יהא מסוגל לשאת, נוסף לטייס, גם משא של 75 ק"ג [...].“ ("הבֹקר", 22 ביולי 1958, באתר עיתונות יהודית היסטורית)