לזבז
לִזְבֵּז
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לזבז |
| הגייה* | lizbez |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ז־ב־ז, (גזור שם) |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ לִזְבְּזִים; לִזְבֵּז־, ר׳ לִזְבְּזֵי־ |
- לשון חז"ל שפה של כלי, שוליים בולטים.
- "היתה כפישה ויש לה ליזבז טפח וטומאה תחתי' הכלים שכנגד העודף מכאן ומכאן טמאים." (משנה אהלות יב ב)
- "הטהורין שבכלי חרס: טבלה שאין לה לזביז [...]." (משנה כלים ב ג)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל. קיימת גם הצורה לבִּזבז: "טבלא שאין לה לבזבזין מהו?" (פסחים מח ב).