כתת את רגליו

כִּתֵּת אֶת רַגְלָיו

יָגַע וְתַשׁ מִלֶּכֶת; הֻתַּשׁ מֵהֲלִיכָה רַבָּה.
- ”אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְכַתְּתִים אֶת רַגְלֵיהֶם מֵעִיר לְעִיר...“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף ח, עמוד א)
- "...הִתְאַזֵּר עֹז לִרְדֹּף אֱמֶת [...], וּלְכַתֵּת רַגְלָיו בְּאַרְצוֹת אוֹיֵב..." "חשבון הנפש", מנדל לפין
- "...וְאַתָּה- מְכַתֵּת רַגְלֶיךָ אָנֶה וָאָנָה, אוֹכֵל לֶחֶם צַר וְלוֹבֵשׁ מַלְבּוּשׁ פָּשׁוּט..." "חשבונו של עולם", אליעזר צווייפל

המימרה מושאלת ממשמעו המרכזי של השורש כת"ת שעניינו העיקרי שבירה וניתוץ, לתאר כאילו הרגליים נשברו מִיֶּגַע ההליכה. הביטוי מופיע לראשונה בגמרא במובאה לעיל.