כימאי
כִּימַאי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כימאי |
| הגייה* | kimay, kimai |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | כימיה + ־ַאי |
| נטיות | |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון ימי הביניים אדם העוסק בכימיה.
- ”וּכְמוֹ זֶה טָעוּ בַעֲלֵי הַכִּמִּיָּה וְהָרוּחָנִיִּים. הַכִּמִּיִּים חָשְׁבוּ שֶׁיְּשַׁעֲרוּ הָאֵשׁ הַטִּבְעִית בְּמִשְׁקְלֵיהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַה שֶּׁיִּרְצוּ וְתַהֲפֹךְ לָהֶם הָעֲצָמִים.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק נג)
גיזרון
[עריכה]- השם כימאי נגזר ממונח ישן יותר – אלכימאי, שעסק באלכימיה.
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: כימאי |