חניוק

חְנִיוֹק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חניוק
הגייה*	khnyok
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ חְנְיוֹקִים

1. [סלנג] רכרוכי, חסר אומץ לב, רך לבב, בכיין.

   • יואב לא היה מסוגל להתעמת עם המנהל והתחיל לבכות כמו חניוק.
   • עזוב אותך, אל תהיה כזה חניוק, בוא ננסה משהו חדש!
   • בסוף כל טיול שנתי, יש את החניוק הזה שבוכה כי הוא לא רוצה לחזור הביתה.

2. [סלנג] כינוי גנאי לחרדי קנאי, שדבר אינו מעניין אותו מלבד שמירה קפדנית ויתר מן הדרוש על מצווה קלה כחמורה.

   • הרופא רצה לתת לו חלב ואז החניוק הזה התחיל לצעוק שצריך להמתין עוד 22 שניות שיעברו 6 שעות בין בשר לחלב.
   • ”בזמן שהנחתי זר על אחד הקברים, ניגש אלי איזה חניוק וצעק: 'בגללך הם באדמה'.“ ("חדשות", 20 ביוני 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מיידיש: כניאָק (khnyok) <--- רוסית: хныка - בכיין, יבבן.

תרגום

• יידיש: כניאָק‏‏‏‏