זרזיר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זַרְזִיר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זרזיר |
| הגייה* | zarzir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ר־ז־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
| נטיות | |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): עוף מצוי ממשפחת הזרזיריים שבסדרת ציפורי השיר.
- ”ר' אליעזר אומר להביא את הזרזיר אמרו לו לר' אליעזר והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלים אותן מפני שיש להן זפק“ (בבלי, מסכת חולין – דף סב, עמוד א)
- "אלפי זרזירים רעבים לחיטה / כל רסן שילחו והתירו / גנבו את הסילו של בית השיטה / אחר כך התחרטו והחזירו"" (הקיץ איבד מכנסיו, מאת יורם טהרלב)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, כחלק מהצירוף זרזיר מותניים.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון, ארמית: זַרֽזִירָא, ערבית: زرزور (זַרְזוּר).
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: זרזיר |
 טקסונומיה בוויקימינים: Sturnus |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרזירים |