מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | זרזיר |
| הגייה* | zarzir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ר־ז־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
| נטיות | |
זרזיר מצוי
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): עוף מצוי ממשפחת הזרזיריים שבסדרת ציפורי השיר.
- ”ר' אליעזר אומר להביא את הזרזיר אמרו לו לר' אליעזר והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלים אותן מפני שיש להן זפק“ (בבלי, מסכת חולין – דף סב, עמוד א)
- "אלפי זרזירים רעבים לחיטה / כל רסן שילחו והתירו / גנבו את הסילו של בית השיטה / אחר כך התחרטו והחזירו"" (הקיץ איבד מכנסיו, מאת יורם טהרלב)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, כחלק מהצירוף זרזיר מותניים.
- המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון, ארמית: זַרֽזִירָא, ערבית: زرزور (זַרְזוּר).
ערך בוויקיפדיה: זרזיר
טקסונומיה בוויקימינים: Sturnus
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זרזירים