מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | התמד |
| הגייה* | hetmed |
| חלק דיבר | שם-פועל |
| מין | זכר |
| שורש | ת־מ־ד |
| דרך תצורה | משקל הֶקְטֵל |
| נטיות | הֶתְמֵד־ |
- (פיזיקה) נטיית גוף להישאר במצב בו הוא נתון: אם במנוחה - במקומו, ואם בתנועה - לשמור על מהירותו, בגודלה ובכיוונה.
- החוק הראשון של ניוטון קובע כי כל גוף בטבע שומר על התמד כל עוד לא פועל עליו כוח. מצב זה, בו מהירות הגוף לא משתנה, והוא שומר על התמד, מכונה התמדה.
- המילה נגזרה מהפועל 'הִתְמִיד'. אשר בעצמו נגזר מן המילה המקראית 'תָּמִיד', הוא מופיע לראשונה בטקסטים עבריים מראשית ימי הביניים.
- המונח התמד כלול ב"מִלּוֹן למֻנְּחֵי התכניקה" מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרפ"ט.[1]
 ערך בוויקיפדיה: התמד |
יש להוסיף לדף זה את הערך: הֻתְמַד.
ערך בוויקיפדיה: התמד