הסה

הִסָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	היסה
שורש וגזרה	ה־ס־י/ה
בניין	פִּעֵל

1. השתיק גרם לאחר שלא להשמיע את קולו

   • ”וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה“ (במדבר יג, פסוק ל)

2. שתק. הפסיק להשמיע קול.

   • ”וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ “ (נחמיה ח, פסוק יא)

מילים נרדפות

1

• החשה
• דומם
• הדמים

תרגום

• אנגלית: hush‏‏‏‏