הכביד את ליבו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ[עריכה]

  1. נשאר מבוצר בעמדתו, בדעתו ולא סר ממנה.
    • "וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת-לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת וְלֹא שִׁלַּח אֶת-הָעָם." (שמות ח כח).
    • "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם: הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם, וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ." (שמואל א ו ו)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש כבד

השורש כ־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ב־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבֵד כָּבֵד יִכְבַּד כְּבַד לִכְבֹּד
נִפְעַל נִכְבַּד נִכְבָּד יִכָּבֵד הִכָּבֵד לְהִכָּבֵד
הִפְעִיל הִכְבִּיד מַכְבִּיד יַכְבִּיד הַכְבֵּד לְהַכְבִּיד
הֻפְעַל הֻכְבַּד מֻכְבָּד יֻכְבַּד -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּד מְכַבֵּד יְכַבֵּד כַּבֵּד לְכַבֵּד
פֻּעַל כֻּבַּד מְכֻבָּד יְכֻבַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּד מִתְכַּבֵּד יִתְכַּבֵּד הִתְכַּבֵּד לְהִתְכַּבֵּד

הערה[עריכה]

  • במקורות בניין הופעל מוטה בשורש זה כשה' הבניין מונעת בקמץ קטן, דהיינו: הָכְבַּד.