מחזיק טובה לעצמו
(הופנה מהדף החזיק טובה לעצמו)
מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מחזיק טובה לעצמו |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל גאה על מעשיו; מרגיש עצמו כמי שראוי לתודה על מעשיו.
- ”כל הלהוט אחר חידושי מלים מחזיק טובה לעצמו שהוא שוקד על תקנת הלשון לשפרה ולהעשירה [...].“ (בסוד הלשון, מאת משה אליהו ז'רננסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”[...] ובצחוק דק מאד של מחזיק טובה לעצמו לקח לו עט עופרת מן הפך העשוי לדבר ויקרא בעיון רב בקבוצת כתבים שהמציאו לו [...].“ (אנה קרנינה, מאת לב טולסטוי, תרגום: יוסף אליהו טריבוש, בפרויקט בן יהודה)
- ”אם התגברת על יצרך, אל תחזיק טובה לעצמך ואל תבקש שכר, כי שכר מצווה אינה אלא המצווה עצמה.“ (יהודה בורלא, מאת עמנואל בן־גריון, בפרויקט בן יהודה)
מקור
[עריכה]- ”רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמָךְ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ח)
- ”[...] המכיר את מקומו, והשמח בחלקו, והעושה סייג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו [...].“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ו)