”בספינות, בים, בילידים של איי האוקיינוס ההודי, בתבל – הם יכולים למצוא רק מה שטבוע עמוק בנפשם. ונפשם אינה מסתפקת בעצמה, אלא זקוקה לאותו טוהר אגדי, חופש והרפתקה, שהים ואיי האוקיינוס ההודי מעניקים לה.“ ("פְרֵיָה משבעת האיים" לגוזף קונראד, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
נדמה לנו, שהפסוק האחרון פותר את תעלומת הפחד של היוונים מפני ימי הדרום. כפי שהרחיקו הפיניקים את מתחריהם ממרחבי האוקיינוס האטלאנטי, כן סגרו עליהם גם את המוצא אל ים־סוף ואל האוקיינוס ההודי. היוונים ידעו, איפוא, על אוצרות הדרום, אבל תעלת דריוש היתה פתוחה לפיכך רק בפני הפיניקים. היוונים הקדמונים בימי הדרום
”וההתחיבויות? וההסכמים? והחוזים החתומים? והידידות המסורתית? והמחוייבות המוסרית? והקשרים ההיסטוריים? לכו לטאיואן, וראו במימי האוקיינוס ההודי־סיני.“ (עמים קטנים אל יסמכו על ארה"ב, מאת ס. יזהר, בפרויקט בן יהודה)
”אכן, יום יבוא אולי שבו אפשר יהיה לעוף להודו דרך סודאן ותימן הדרומית, מבלי לעבור בארצנו, אלא שהיום ההוא רחוק מאוד, מפני שתעופה כזאת תעבור על־פני האוקיינוס ההודי, ואין האוקיינוס יכול להחשב לבטוח כיבשה הנרחבה עם בסיסיה הקבועים לתיקונים ולמנוחה ולהצטיידות בדלק.“ (ארץ־ישראל כמרכז התחבורה, מאת איתמר בן־אב"י, בפרויקט בן יהודה)
ערך בוויקיפדיה: האוקיינוס ההודי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האוקיינוס ההודי