דאוין

דַּאַוִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דאווין
הגייה*	daawin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	דאווינים

1. [סלנג] (יש לשכתב פירוש זה): פעולה -זולה בדר"כ- שנועדה רק לעשות רושם על החברה הסובבת.

   • "לְאַן שֶׁיִּקְחוּ הָאוֹרוֹת, אֲנִי שָׁם / עִם הַלַּכָּה, הַלִּיפְּסְטִיק, וּשְׁאָר דַּאַוִין." (שִׁיר הַפְרֵחָה, מאת אסי דיין)
   • "כָּל הַיּוֹם בְּטֵלֵפוֹנִים, / בַּלֵּילוֹת בְּמוֹעֲדוֹנִים, / בִּשְׁבִילֵךְ כֻּלָּם סַבּוֹנִים – / מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ?!" (מָה הַדַּאַוִין שֶׁלָּךְ, מאת דני סנדרסון)
   • "וְרַק אִם נַאֲמִין / וּבְלִי שׁוּם דַּאַוִין / בַּדֶּרֶךְ הַעוֹלָה / זֶה שִׁיר לַאֲהָבָה" (שִׁיר לַאֲהָבָה, מאת גילי ליבר)

גיזרון

• מערבית: دَوَاوِين (דַוַאוִ֫ין), צורת הריבוי של دِيوَان (דִיוַ֫אן) – שירון^{[דרוש מקור]}

מילים נרדפות

• אַוָּנְטָה

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• צומי
• פוזה