דִינֵ‎‎‎‎י שָׁמַיִם[עריכה]

חיוב של עונש מאלוהים.

לפעמים בית הדין מחייב את האדם לשלם פיצוי על הנזק שהוא גרם, ולפעמים הוא קובע שאינו יכול לחייב אותו לשלם, אך האדם ייענש ב-"דיני שמיים".

מקור[עריכה]

”"השולח את הבעירה ביד חירש שוטה וקטן--פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמיים; שלחה ביד הפיקח, הפיקח חייב. אחד מביא את האור, ואחד מביא את העצים--המביא את העצים חייב; אחד הביא את העצים, ואחד הביא את האור--המביא את האור חייב. בא אחר וליבה, המלבה חייב; ליבתו הרוח, הרי כולן פטורין."“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ו, משנה ד)

הביטוי "דיני שמיים" מובא במשנה בניגוד לביטוי "דיני אדם". כאשר האדם עושה שימוש בשליח שהוא חירש, שוטה או קטן (אנשים שבתקופת המשנה אינם נחשבים אחראים על מעשיהם), בית הדין לא יכול לחייב את השולח ב-"דיני אדם", דהיינו לכפות עליו לשלם פיצוי על הנזק שגרם, אך מאמינים שהוא ייענש בדיני שמיים והצדק ייעשה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: דין