דבר קשות

דִּבֵּר קָשׁוֹת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דיבר קשות
הגייה*	diber kashot
חלק דיבר	פועל
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	ביטוי
נטיות	ר׳ דִּבְּרוּ קָשׁוֹת

1. לשון המקרא נזף, אמר דברי תוכחה, השמיע דברים שלא נעים לשומעם.

   • " וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל." (בראשית מב ז).
   • ”[...] התחיל בּא אליו בּכל יום אל בּית מדרש-הרבּנים, ושם דבּר אתו קשות והתקוטט בּו לעיני המורים והתלמידים [...]“ (ניקאנדר וואסיליוביץ זוסמן, מאת שמואל ליב ציטרון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

מקור הביטוי במקרא.

מילים נרדפות

• גער
• ענהו קשה

ראו גם

• דברים קשים