דבר קשות

דִּבֵּר קָשׁוֹת

לשון המקרא נזף, אמר דברי תוכחה, השמיע דברים שלא נעים לשומעם.
- " וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם, וַיֹּאמְרוּ, מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר-אֹכֶל." (בראשית מב ז).
- ”[...] התחיל בּא אליו בּכל יום אל בּית מדרש-הרבּנים, ושם דבּר אתו קשות והתקוטט בּו לעיני המורים והתלמידים [...]“ (ניקאנדר וואסיליוביץ זוסמן, מאת שמואל ליב ציטרון, בפרויקט בן יהודה)

מקור הביטוי במקרא.