בתפים ובמחולות
בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בתופים ובמחולות |
| הגייה* | betupim uvimkholot |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא בשירה, בנגינה ובריקודים כביטוי לשמחה ולהודיה.
- לקרובי משפחתי נולד בן, ובברית המילה כולם יצאו בתופים ובמחולות.
- אתמול ניצחה נבחרת ישראל בכדורגל, וכל אוהדיה יצאו בתופים ובמחולות.
- ”ויעבור ברחוב וירא והנה ארון-מת מובל בתופים ובמחולות, ויתפלא על הדבר הזה; ויענו אותו לאמר: אנו שמחים שמת זה שלם היה באמונת השם.“ (בני השבטים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
מקור
[עריכה]- ”וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת־הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל־הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃“ (שמות טו, פסוק כ)
בני ישראל מגיעים לים סוף, שם משה קורע את הים לשניים, והם עוברים בשביל הנוצר מהקריעה. כאשר המצרים גם מגיעים לים סוף, משה סוגר עליהם את הים, בעוד שעם ישראל הגיע כבר לצידו השני, והמצרים טובעים. לאחר שהמצרים מתו, מרים וכל נשי ישראל פוצחות בתופים ובמחולות.