בצור
לערך העוסק בבִּצּוּר; ראו בִּצּוּרִים.
בָּצוּר א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בצור |
| הגייה* | batsur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־צ־ר ב |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ בְּצוּרָה ר׳ בְּצוּרִים בְּצוּרוֹת |
- לשון המקרא
- ”אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם“ (דברים א, פסוק כח)
- ” וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ “ (דברים לו, פסוק לה)
גיזרון
[עריכה]הפועל בָּצַר לא קיים בהקשר זה