בנוי לתלפיות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בנוי לתלפיות
הגייה* banuy letalpiyot
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ בְּנוּיָּה לְתַלְפִּיּוֹת
  1. עומד במלוא הדרו, עשוי לתפארת.

מקור[עריכה]

  • ”כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים"“ (שיר השירים ד, פסוק ד), ספר הזוהר מתכתב עם הנאמר בשיר השירים ומדמה 'תלפיות' במבחר דימויים, כדלהלן - "כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. אִם מַרְבִּים וּמְגַדְּלִים הַצַּדִּיקִים תּוֹרָה כְּהַאי מִגְדָּל, מִיָּד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. זֶהוּ שֶׁהוּא צַוָּארוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנוּי בְּבִנְיָן קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת תָּלוּ וְנִלְאוּ לָדַעַת הַשְׁגָּחָתוֹ, וְזֶהוּ תַּלְפִּיּוֹת, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (בראשית, מז) וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרָיִם".
  • המילה תַּלְפִּיּוֹת מופיעה פעם אחת במקרא כחלק מצירוף זה. וצצה שוב בלשון חז"ל שקיצרוה מין תלפיות ועיצבוה בצורת 'תלף המקביל צורנית ל-אֶלף' ככינוי לבית המקדש, אקדמיה,לימוד.
  • באקדמיה ללשון טוענים שבימינו גוזרים מין השורש הערבי לפ"א שעניינו סידור,או מין הפועל לָפַת – 'אָחַז' וזאת על פי המקבילה האכדית לַפַּתֻ lapātu המציינת גם סידור (כלומר על פי הסברים אלו התי"ו הראשונה איננה שורשית). לפי זה 'בנוי לתלפיות' משמעו בנוי היטב, מסודר נדבך על נדבך.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]