בנוי לתלפיות

בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בנוי לתלפיות
הגייה*	banuy letalpiyot
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ בְּנוּיָּה לְתַלְפִּיּוֹת

1. עומד במלוא הדרו, עשוי לתפארת.

   • ”אהל לבן בנוי לתלפיות בתבנית ארמון איטלקי עומד מצד אוהלי הקולוניות ומאחריו ישתרע הככר למערכת כלי עבודת האדמה.“ ("הצפירה", 4 בספטמבר 1889, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • "אך משאזלו חִצי המלך אשר הפליא לקלוע, השעין קשתו אל מזוזת ההיכל הבנוי לתלפיות והעמידה כנגד הכותל הבוהק." (הומרוס, אודיסיאה, 121–22.119, תרגום: אברהם ארואטי, הוצאת מגנוס, 2012, עמ' 357)

מקור

• ”כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים"“ (שיר השירים ד, פסוק ד), ספר הזוהר מתכתב עם הנאמר בשיר השירים ומדמה 'תלפיות' במבחר דימויים, כדלהלן - "כְּמִגְדַּל דָּוִד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. אִם מַרְבִּים וּמְגַדְּלִים הַצַּדִּיקִים תּוֹרָה כְּהַאי מִגְדָּל, מִיָּד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. זֶהוּ שֶׁהוּא צַוָּארוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנוּי בְּבִנְיָן קָדוֹשׁ, שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת תָּלוּ וְנִלְאוּ לָדַעַת הַשְׁגָּחָתוֹ, וְזֶהוּ תַּלְפִּיּוֹת, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (בראשית, מז) וַתֵּלַהּ אֶרֶץ מִצְרָיִם".
• המילה תַּלְפִּיּוֹת מופיעה פעם אחת במקרא כחלק מצירוף זה. וצצה שוב בלשון חז"ל שקיצרוה מין תלפיות ועיצבוה בצורת 'תלף המקביל צורנית ל-אֶלף' ככינוי לבית המקדש, אקדמיה, לימוד.
• באקדמיה ללשון טוענים שבימינו גוזרים מין השורש הערבי לפ"א שעניינו סידור, או מין הפועל לָפַת – 'אָחַז' וזאת על פי המקבילה האכדית לַפַּתֻ lapātu המציינת גם סידור (כלומר על פי הסברים אלו התי"ו הראשונה איננה שורשית). לפי זה 'בנוי לתלפיות' משמעו בנוי היטב, מסודר נדבך על נדבך.

ראו גם

• מגדל דוד
• תלף