בור סוד שאינו מאבד טפה
בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה
[עריכה]- (גם בקיצור: בור סוד) כינוי לאדם משכיל, בעל זיכרון טוב שאינו שוכח דבר.
מקור
[עריכה]- מופיע במשנה: "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי... הוא היה מונה שבחן: רבי אליעזר בן הרקנוס - בור סוד שאינו מאבד טפה..." (משנה אבות ב ח). זהו דימוי שמשמעותו המילולית: בור מסויד ומטויח היטב כך שהמים לא נבלעים בדפנותיו.