בא בצל קורתו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בָּא בְּצֵל קוֹרָתוֹ[עריכה]

  1. לשון המקרא התארח, לן בביתו של מישהו לתקופה קצרה.

מקור[עריכה]

  • ”לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצַל קוֹרָתִי.“ (בראשית יט, פסוק ח)

פרשנים מפרשים[עריכה]

הרלב"ג על הפסוק מקשר בין צל להצלה כי המתארח בצל קורת המארח גם ניצל מהבעיות שבחוץ.

ראו גם[עריכה]