אשבורן

אֶשְׁבּוֹרָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל מקום שהמים נקוים בו.

   • מעין שמימיו מועטין ורבו עליו מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן (משנה מקוואות א ז)
   • מי תשמישו של נחתום שופכין במקום מדרון ואין שופכין במקום האישבורן (פסחים מב א)
   • האישבורן: לשון שבירה. שמשתבר הקרקע ויש בקעים שהמים נאספים ושוהין בתוכן ואין נבלעין ומחמיצין ֝(רש"י). (פסחים מב א)

מקור

• לשון חז"ל.

ניגודים

• מדרון