מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אננטיפתי |
| הגייה* | antipati |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | אנטיפת + ־ִי |
| נטיות | נ׳ אַנְטִיפָּתִית; ר׳ אַנְטִיפָּתִים; נ"ר אַנְטִיפָּתִיּוֹת |
- עברית חדשה שהשהייה בקרבתו אינה נעימה, מָאוּס, דוחה.
- אֲנִי מֵתָה לִהְיוֹת אַנְטִיפָּתִית וְלוֹמַר: "זֶה לֹא מָה שֶׁהִזְמַנְתִּי! כִּי הַסְּטֵיְק מְחֻרְבָּן, וּכְמוֹתוֹ הַשֵּׁרוּת" אוֹ: ”יוֹתֵר לֹא תִּרְאוּ אוֹתִי פֹּה בַּחֲנוּת!“.("אני מתה להיות אנטיפתית" מאת: דן אלמגור)
- שאילה משפות אירופה. מן אנטיפתיה ביוונית.
