מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אננטיפתי
|
| הגייה* |
antipati
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
אנטיפת + ־ִי
|
| נטיות |
נ׳ אַנְטִיפָּתִית; ר׳ אַנְטִיפָּתִים; נ"ר אַנְטִיפָּתִיּוֹת
|
- עברית חדשה שהשהייה בקרבתו אינה נעימה, מָאוּס, דוחה.
- אֲנִי מֵתָה לִהְיוֹת אַנְטִיפָּתִית וְלוֹמַר: "זֶה לֹא מָה שֶׁהִזְמַנְתִּי! כִּי הַסְּטֵיְק מְחֻרְבָּן, וּכְמוֹתוֹ הַשֵּׁרוּת" אוֹ: ”יוֹתֵר לֹא תִּרְאוּ אוֹתִי פֹּה בַּחֲנוּת!“.("אני מתה להיות אנטיפתית" מאת: דן אלמגור)
- שאילה משפות אירופה. מן אנטיפתיה ביוונית.
