איש לאהלו

אִישׁ לְאֹהֲלֹו

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איש לאוהלו
הגייה*	ish leohalo
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. כל אחד למקומו, ובהשאלה איש־איש לעיסוקיו.

   • ”הנערה נפרדה מאִמה ומאביה, ותלך לשבת בבית בעלה, והמחותנים יצאו איש איש לאהלו ולמלונו.“ (בְּסֵתֶר רָעַם, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”בקובה קיימת קהילה יהודית קטנה. והיתה קהילה זו מתנוונת והולכת, איש לאוהלו, איש לעסקו ולשעשועיו.“ ("על המשמר", 7 במרץ 1944, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מקור

• ”וַיָּקָם כָּל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד לֵאמֹר לֹא נֵלֵךְ אִישׁ לְאָהֳלוֹ וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתוֹ.“ (שופטים כ, פסוק ח)