מרוסית: орато́рия (אוֹרָטוֹרְיָה) ומשאר שפות אירופה <--- מאיטלקית: oratorio (המאה ה־16) <--- מלטינית: oratorium, "אוֹרָטוֹרְיוּם", מקום תפילה, קאפלה בכנסייה <--- משם התואר oratorius, -a, -um <--- מן oro, orare – "להתפלל", "לבקש", "להתחנן" וגם "לדבר" או "לנאום".[1]
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המוסיקה, תשט"ו 1955.