אנקל

אוּנְקָל וגם אֻנְקָל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אנקול
הגייה*	unkkal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ אוּנְקָלִים; אוּנְקַל־, אוּנְקְלֵי־

1. לשון חז"ל וו, קרס, מסמר מעוקם לתלות עליו דבר מה.

   • "כֵּיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין? אֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בַּכְּתָלִים וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין." (משנה פסחים ה ט)
   • ”אונקלין של כתפין, טהורה. ושל רוכלים, טמאה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יב, משנה ב)

גזרון

• מיוונית: ankyle) ἀγκύλη), באותה משמעות.

פרשנים מפרשים

• ר' עובדיה מברטנורא על פסחים ה ט: אונקליות - מסמרים שראשיהן כפופים למעלה:
• ר' עובדיה מברטנורא על כלים יב ב: אונקלי של כתפין - עץ ארוך כעין מוט שהכתף מניח על כתפו ותולה בו שני שקים אחד לפניו ואחד מאחריו בשני אונקליות של ברזל התחובות במוט על שני קצותיו:

מילים נרדפות

• אנקול
• וו
• קרס

תרגום

• אנגלית: hook‏‏‏‏
• ערבית: كُلَّاب‏‏‏‏
• צרפתית: crochet‏‏‏‏
• רוסית: крюк‏‏‏‏

ראו גם

• עֹגֶן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: וו

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנקל