מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אוּנְקָל וגם אֻנְקָל [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
אנקול
הגייה *
unkkal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
שאילה
נטיות
ר׳ אוּנְקָלִים; אוּנְקַל־, אוּנְקְלֵי־
לשון חז"ל וו, קרס, מסמר מעוקם לתלות עליו דבר מה.
"כֵּיצַד תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין? אֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִים בַּכְּתָלִים וּבָעַמּוּדִים שֶׁבָּהֶן תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין." (משנה פסחים ה ט )
”אונקלין של כתפין, טהורה. ושל רוכלים, טמאה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יב, משנה ב )
מיוונית: ankyle) ἀγκύλη ), באותה משמעות.[1]
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
ר' עובדיה מברטנורא על פסחים ה ט: אונקליות - מסמרים שראשיהן כפופים למעלה:
ר' עובדיה מברטנורא על כלים יב ב: אונקלי של כתפין - עץ ארוך כעין מוט שהכתף מניח על כתפו ותולה בו שני שקים אחד לפניו ואחד מאחריו בשני אונקליות של ברזל התחובות במוט על שני קצותיו:
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
וו תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אנקל
↑ נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית, תשע"ג.