תריס

תְּרִיס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תריס
הגייה*	tris
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־ר־ס
דרך תצורה
נטיות	ר' תְּרִיסִים

1. כיסוי לחלון או לדלת שיש בו פתחי אוורור, והוא משמש בדרך־כלל לחסימת האור או להגנה מפריצה.

   • אבי ביקש ממני להגיף את התריסים משום שצפוי היום אובך.
   • "בית שמאי אומרים אין מסלקין את התריסין ביום טוב ובית הלל מתירין אף להחזיר" (משנה, מסכת ביצה, פרק א', משנה ה')
   • "מאי תריסין? אמר עולא: תריסי חנויות" (תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"א, עמוד ב')

2. מגן (גם בהשאלה).

   • "לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח" (משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ד')
   • "רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד, והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות" (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א)

גיזרון

1. מיוונית: tura (דלת). בתלמוד המילה הופיעה בעיקר במשמעות של דלת, אולם כיום יש לה משמעות ספציפית יותר.
2. מיוונית: tureos (מגן גדול).

מילים נרדפות

• מגן (2)
• מחסה (2)
• צינה (2)

צירופים

• בלוטת התריס
• בעלי תריסין
• תריס גלילה
• תריס הזזה
• תריס רפפות
• תריס ונציאני
• תריס נגלל

תרגום

• אנגלית: (shutter‏‏‏‏ (1), shade‏‏‏‏ (1), shield‏‏‏‏ (2