קרקש

קַרְקָשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קרקש
הגייה*	karkash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק-ר-ק-ש
דרך תצורה
נטיות	ר' קַרְקָשִׁים; קַרְקַשׁ־, ר' קַרְקָשֵׁי־

קרקש מחבל אייפל בבלגיה

מנגנון קרקש

1. לשון חז"ל רעשן, פעמון יד, צעצוע יד המשמיע קולות קשקוש או נקישות.

   • "אין מקרקשין לא את הזוג ולא את הקרקש לתינוק בשבת." (תוספתא שבת יד)
   • "אותה שעה היה קלאס מקושש נצרים וקולע לבנו קרקש עם צלצלים". (ש' דה קוסטר, טיל אולנשפיגל. תרגם א' שלונסקי, 1949.)

2. מחגר משונן; מנגנון מכני בעל גלגל משונן וציפורן חוגרת, המאפשר תנועה סיבובית או קווית של חלק מכונה בכיוון אחד בלבד ומונע את תנועתו בכיוון ההפוך.

   • הציפורן החוגרת בקרקש המוצג בתמונה מאפשרת לגלגל המשונן ולחלק המחובר אליו להסתובב רק נגד כיוון השעון.

גזרון

  1.    גם קַרְקָשְׁתָּא. מן קִרְקֵשׁ = קִשְׁקֵשׁ.
  2.    המנגנון המכני קיבל את שמו מן הנקישות שהוא משמיע בשעת פעולתו. ועד הלשון העברית, מילון למונחי כלי עבודה, תרפ"ט (1929), וגם במילונים מאוחרים יותר למסגרות ונפחות, טכניקה וכלי יד.

צירופים

• מפתח קרקש
• ידית קרקש
• מקדחת קרקש
• מברג קרקש
• קרקש צהוב
• קרקש קיליקי

מילים נרדפות

• רעשן (1)
• מחגר משונן (2)
• רָצֶ'ט (2) (לשון דיבור, מאנגלית)

תרגום

• אנגלית: bell‏, rattler‏‏‏‏ (1); ratchet‏‏‏‏ (2)
• צרפתית: rochet‏, cliquet‏‏‏‏ (2)
• גרמנית: Schelle‏, Klingel‏‏‏‏ (1); Ratsche‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• מחגר