קלח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] קָלַח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ק־ל־ח א
בניין פָּעַל
  1. זרם; גם בהשאלה.
    • המים קולחים וממלאים את הברכה
    • דבריו קולחים ללא מעצורים.

[עריכה] גיזרון

  • לפי קלח (קִלֵּח).

[עריכה] ראו גם

[עריכה] תרגום

[עריכה] קִלֵּח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ק־ל־ח א
בניין פִּעֵל
  1. בלשון חז"ל הזרים, זרם.
    • פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודה זרה (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יב, עמוד א)
    • איזהו דם הקזה שהנשמה תלויה בו? רבי יוחנן אמר: כל זמן שמקלח (תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף כב, עמוד א)
  2. שטף בזרם מים, רחץ במקלחת.
    • בכל ערב היא מקלחת את הילדים.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] תרגום

  • אנגלית: stream‏, flow‏‏‏‏‏ (1)

[עריכה] קֶלַח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלח
הגייה* kelakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ל־ח ב
דרך תצורה {{{דרך תצורה}}}
נטיות ר' קְלָחִים
  1. חלק מעובה של הצמח המשמש למאכל; שיבולת התירס.
    • להכנת הסלט דרוש קלח כרוב אחד ושני קלחי קולרבי.
    • קניתי קלח תירס מהאיש הצועק "תירס חם!".

[עריכה] גיזרון

  • בלשון חז"ל לפי קלח של כרוב שהוקשה מרחיבין לו בית רובע. (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף לט, עמוד א). אבל בלשון חז"ל בדרך כלל גבעול או גזע.