מאכל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק במְאַכֵּל, פועל בבינוני; ראו צורת העבר, אִכֵּל.

מַאֲכָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מאכל
הגייה* maakhal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־כ־ל
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַאֲכָלִים או מַאֲכָלוֹת; מַאֲכַל־, ר׳ מַאֲכְלֵי־ או מַאֲכְלוֹת־
  1. לשון המקרא דבר אוכל, דבר מסוים הנועד לאכילה.
    • ”וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה.“ (בראשית ו, פסוק כא)
    • ”וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה.“ (בראשית מ, פסוק יז)
    • ”תנו רבנן: שעה ראשונה - מאכל לוּדים; שניה - מאכל ליסטין; שלישית - מאכל יורשין; רביעית - מאכל פועלין; חמישית - מאכל תלמידי חכמים; ששית - מאכל כל אדם.“ (בבלי, מסכת פסחיםדף יב, עמוד א)
    • "בעלת־הבית השוכנת בכפרי ברזיליה יודעת להשמר מחמת הנמלים האוכלות כל מאכל־אדם עד תומו." (מתוך עיתון "דבר", 2 בספטמבר 1927)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא.
  • בעגת יהדות דרום-מרוקו, תיבת "לְמַאֲכָל" בהוראת "לחם" [1].

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מאכל
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מאכל


השורש אכל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צריכת מזון
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא


השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָכַל אוֹכֵל יֹאכַל אֱכֹל לֶאֱכֹל או לוֹכַל
נִפְעַל נֶאֱכַל נֶאֱכָל יֵאָכֵל הֵאָכֵל לְהֵאָכֵל
הִפְעִיל הֶאֱכִיל מַאֲכִיל יַאֲכִיל הַאֲכֵל לְהַאֲכִיל
הֻפְעַל הָאֳכַל מָאֳכָל יָאֳכַל -אין- -אין-
פִּעֵל אִכֵּל מְאַכֵּל יְאַכֵּל אַכֵּל לְאַכֵּל
פֻּעַל אֻכַּל מְאֻכָּל יְאֻכַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַכֵּל מִתְאַכֵּל יִתְאַכֵּל הִתְאַכֵּל לְהִתְאַכֵּל

הערות[עריכה]

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  1. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175