מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- התאבל באמצעות שירת קינה, ספד.
- ”וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל אַבְנֵר, וַיֹּאמַר: הַכְּמוֹת נָבָל, יָמוּת אַבְנֵר“ (שמואל ב׳ ג, פסוק לג)
- ”וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ“ (שמואל ב׳ א, פסוק יז)
- ”אָשִׂימָה מְגַמָּתִי לְקוֹנֵן עַל אַגְמֵי מָיִם/ בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצוּם עַל בִרְכוֹת שָׁמַיִם וּבְרַכוֹת מָיִם“ ("רשיות", פתיחה, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות[עריכה]
השורש קין
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
השמעת דברי יגון וצער
|
גזרה |
גזרת נע"ו/י
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש ק־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים[עריכה]
ק־י־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
קוֹנֵן
|
מְקוֹנֵן
|
יְקוֹנֵן
|
קוֹנֵן
|
לְקוֹנֵן
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|