אבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב אָבֵל ב.

אֲבָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבל
הגייה* aval
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש א־ב־ל
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא מילה המקשרת בין חלקי המשפט בהבעת הסתייגות וניגוד.
    • הלימודים האקדמאים קשים, אבל מספקים.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם...“ (בראשית יז, פסוק יט)
    • ”וַיַּעַן יוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לַאֲדֹנִיָּהוּ: אֲבָל אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ דָּוִד הִמְלִיךְ אֶת שְׁלֹמֹה“ (מלכים א׳ א, פסוק מג)

גיזרון[עריכה]

  • מילת ניגוד, צורה אחרת של בַּל 'לא'. קרוב אל בלי, בלתי. בלשון חז"ל משמשת בלשון אמת(השוה אמנם)
  • מקביל באותו שימוש לאוגריתית bl,[1] ערבית ‫بَلْ‬ (בַּל).

פרשנים מפרשים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 218

אֵבֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבל
הגייה* evel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות כ׳ אֶבְלוֹ
  1. צער על מותו של קרוב או אהוב.
    • הבנים נמצאים באבל על מותו של אביהם.
  2. תקופה אשר בה אדם מתאבל על מותו של קרוב או אהוב.
  3. בהשאלה מן (1): תקופת מצוקה אשר ממשילים אותה לאבל של ממש.

גזרון[עריכה]

  • אכדית אַבָּאְלֻ abbālu.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אבלות

אָבֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבל
הגייה* avel
חלק דיבר
מין
שורש א־ב־ל
דרך תצורה
נטיות
  1. אדם המצטער על מותו של אהובו, בעיקר קרוב משפחה מדריגה ראשונה.
  2. לשון המקרא כינוי לאדם המצטער על אשתו, על אחד מהוריו, על אחד מצאצאיו או על אח או אחות; במשך שבעת המים הראשונים שלאחר המיתה.
  3. בהשאלה מן (1): אדם המצטער על מצוקה או אסון כלשהו כל כך עד שממשילים אותו לאבל.

גיזרון[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מידע נוסף[עריכה]

  • פרופ' חיים רבין טוען לקשר קדום בין 'אבל' בהוראת דשא (בערבית-'הבּלָא' בהוראת מרעה-גמלים), לבין 'אבל' - בהוראת 'התייבש' ממנו נשתלשל השדה הסמנטי - צער.[1].

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אבלות

סימוכין[עריכה]

  1. חיים רבין / זוטות אטימולוגיות. תרביץ כרך לג‎, חוברת ב‎ טבת תשכ"ד, 109-110

אָבַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אבל
שורש וגזרה א־ב־ל
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא(יש לשכתב פירוש זה): היה בצער או נחרב
    • אָבַל תִּירוֹשׁ אֻמְלְלָה גָפֶן נֶאֶנְחוּ כָּל שִׂמְחֵי לֵב“ (ישעיהו כד, פסוק ז)
    • ”כִּי מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ יָבְשׁוּ נְאוֹת מִדְבָּר“ (ירמיהו כג, פסוק י)
    • אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלַ‍ִם עָלָתָה“ (ירמיהו יד, פסוק ב)
    • ”שֻׁדַּד שָׂדֶה, אָבְלָה אֲדָמָה“ (יואל א, פסוק י)

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית, משמעותה נתונה בפרשנות. יש מפרשים לשון אבלות (כלומר האדם מצטער) ויש מפרשים לשון חורבן.
  • יש הסבורים שתיבת "אֶבל" נוצקה מן השורש ב־ל־ה . תבנית מילה זו היתה ידועה גם בלשון באכדית, המילה abalu [1], משמעותה - "יבש". ראו גם: בליה, ו"גיל הבלות"[2]. השוו לעיל,גזרון אבל א'.

נגזרת[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. זאב ויסמן, עולם התנ"ך: תרי-עשר א, , 2002, עמ' 40
  2. חיים רבין / זוטות אטימולוגיות. תרביץ כרך לג‎, חוברת ב‎ טבת תשכ"ד, 109-110