סימן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תוכן עניינים 1 סִימָן 1.1 גיזרון 1.2 מילים נרדפות 1.3 צרופים 1.4 ראו גם 1.5 תרגום 1.6 נטיות הפעלים

[עריכה] סִימָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סימן
הגייה*	siman
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־מ־ן, שלמים
דרך תצורה
נטיות	ר' סִימָנִים

1. תו, אות; צורה פשוטה כתובה או חרותה, לזהוי הכותב, וגם צורה טבעית או מלאכותית, לציון מקום, או לזהוי חפץ.

   • סימן מסחרי רשום מוגן על פי החוק.
   • מי שלא ידע קרוא וכתוב חתם בסימן צלב או בסימן X ‏(1).

2. צורות או מאפינים אחרים הנתפסים בחושים ומאפשרים זהוי והכרת מצבם של אדם, בעל חיים, צמח, או חפץ.

   • דאתיא סימני נערות הוי זבינא דלא אתיא סימני נערות לא הוי זבינה זבינא. (קידושין דף ד ע' 1)
   • תמצא את הבית לפי סימן של שני ברושים ליד הכביש.
   • אבן טוען היתה בירושלים כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה. (בבא מציעא דף כח ע' ב)

3. אות או צורה המשמשים להזכיר דבר, או להביע דבר.

   • רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באחב. (הגדה של פסח)

4. תופעה או ארוע המקדימים ארוע אחר, אות.

   • המתעטש בתפלתו סימן יפה לו כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה כך עושין לו נחת רוח מלמעלה. (ברכות דף כד ע' ב)
   • חשרת ענני הסערה היתה סימן לבאות
   • מעשה אבות סימן לבנים.

[עריכה] גיזרון

• לשון חז"ל מיוונית: σημανσις ‏(semansis).

[עריכה] מילים נרדפות

• תו
• אות

[עריכה] צרופים

• סימן שאלה
• סימן קריאה
• סימן מים
• סימני חיים

[עריכה] ראו גם

• סמן
• סממן

[עריכה] תרגום

• אנגלית: mark‏‏‏‏‏ (1, 2), sign‏‏‏‏‏ (1, 2), omen‏‏‏‏‏ (4)
• ערבית: علامة‏‏‏‏