סופה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סוּפָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סופה
הגייה* sufa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־ו־ף
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
נטיות ר׳ סוּפוֹת; סוּפַת־, ר׳ סוּפוֹת־, כ׳ סוּפָתוֹ
סופת שלג
  1. לשון המקרא (מטאורולוגיה) מזג אוויר קיצוני וסוער המתאפיין ברוחות עזות. לרוב מלווה במשקעים, בברקים, ברעמים או בכמויות רבות של חול או אבק.
    • ”...וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי־רוּחַ, וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה.“ (ישעיהו נז, פסוק יג)
    • ”יהוה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל־כֹּחַ, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יהוה; בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ; וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.“ (נחום א, פסוק ג)
    • ”כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ; וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.“ (תהלים פג, פסוק טז)
    • ”יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ; וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה.“ (איוב כא, פסוק יח)
    • ”הִנֵּה הַסּוּפָה סוֹעֶרֶת כְּיָם סוֹעֵר, הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת כָּל עֵין הַשָּׁמַיִם.“ (דבורה: אגדה, מאת פסח קפלן, בפרויקט בן יהודה)
    • הסופה גרמה לנזקים רבים ברכוש.
  2. לשון המקרא בהשאלה: (כמו סופה) במהומה, ברעש, בכעס.
    • ”כִּי הִנֵּה ה' בָּאֵשׁ יָבוֹא וְכַסּוּפָה מַרְכְּבֹתָיו, לְהָשִׁיב בְּחֵמָה אַפּוֹ וְגַעֲרָתוֹ בְּלַהֲבֵי אֵשׁ“ (ישעיהו סו, פסוק טו)
    • הילדים נכנסו למוזיאון כסופה, חרף השלטים המבקשים לשמור על השקט.

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. רד"ק גזר את תיבת סופה המקראית לעיל משורש ס-ו-ף,והניח כי נקראת כך משום : "הוא ענין כליה שהוא הרוחות והזועות שהם מניעים הדברים קל מהרה ומכלים אותם" , רד"ק.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

בקרב חזאים וימאים נהוג כיום להבחין בין סופה לסערה על פי מהירות הרוח, כאשר בזמן סופה מהירות הרוח גבוהה יותר. ליתר דיוק, מהירות הרוח בסופה הינה 52 קשר (100-95 קמ"ש), וגובה הגלים תשעה מטרים.

פרשנים מפרשים[עריכה]

כן תרדפם בסערתך ובסופתך תבהלם (תהילים פג, טז) רש"י: סופה - טורביליו"ן בלע"ז (מערבולת); מלבי"ם: בסערתך ובסופתך - הסער נושב לרוח אחד והסופה הוא הרוח הנושב בעיגול מכל צד.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סופה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סופות