”לעובד במחלבות נחוץ לדעת פעם בפעם אם ישנה חמיצות בחלב. בחינה מהירה תעָשה ע“י נייר “לקמוס-כחול”, לטבלו בחלב; ואם ישנה חמיצות בחלב אז יהפך צבע הנייר לאדום או אדמדם לפי מדרגת החמיצות.“ (תורת הבהמות, מאת אליעזר יפה, בפרויקט בן יהודה)
”גם אנשים מבחוץ שעסקו בעיצוב החברה בארץ וגם חברי דגניה ראו בה נייר לקמוס הצובע סימפטומים הן בחיי הפנים של החבורה והן בחברה מסביב.“ (לא בעבים מעל, מאת מוקי צור, בפרויקט בן יהודה)
ההצבעה בבחירות למפלגות חרדיות הייתה במשך שנים רבות נייר הלקמוס של החברה החרדית בישראל, היא הייתה אבן הבוחן המרכזית של האדם החרדי להשתייכותו לקהילה. (בצלאל כהן, "הקונפורמיות של החברה החרדית בישראל". בחדרי חרדים, 20/03/2015)