נאצה

נְאָצָה[עריכה]

לשון המקרא דברי שנאה שנועדו להעליב את שומעיהן.
- ”וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה, הַיּוֹם הַזֶּה; כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר, וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה.“ (ישעיהו לז, פסוק ג)
- ”וְיָדַעְתָּ כִּי-אֲנִי יְהוָה שָׁמַעְתִּי אֶת-כָּל-נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁמֵמוּ לָנוּ נִתְּנוּ לְאָכְלָה.“ (יחזקאל לה, פסוק יב)
- ”וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ וַיַּשְׁלִכוּ אֶת-תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ אֲשֶׁר-הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת.“ (נחמיה ט, פסוק כו)
- הח"כ הטרי קיבל מבול של מכתבי־נאצה בעקבות אמירתו השנויה במחלוקת.