מתן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מַתָּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מתן
הגייה* matan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ת־ןגזרת חסרי פ"נ
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר' מַתָּנִים; מַתַּן־, ר' מַתְּנֵי־
  1. מתנה, דבר בעל ערך המועבר לאחר בלא תמורה כספית.
    • "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה" (בראשית ל״דפסוק י״ב)
    • באלה אבוא אל חדר אהובתי, כי ארים מהן מתן לשומר הסף "אשמת שומרון", אברהם מאפו
  2. פעולת הנתינה, מסירה של דבר לרשות האחר בלא לציין תמורה.
    • "רַבִּים, יְחַלּוּ פְנֵי-נָדִיב; וְכָל-הָרֵעַ, לְאִישׁ מַתָּן" (משלי י״טפסוק ו׳)
    • "והוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" (משנה אבות ב א)
    • "אין מי חטאת נעשין מי חטאת אלא עם מתן אפר" (משנה תמורה א ה)
  3. שם עברי לזכר.
    • "וַיִּשְׁמַע שְׁפַטְיָה בֶן-מַתָּן, וּגְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר, וְיוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ, וּפַשְׁחוּר בֶּן-מַלְכִּיָּה" (ירמיהו ל״חפסוק א׳)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא. משקל מַקְטָל בשורש נ־ת־ן. עקב נפילת הנו"ן מקבלת האות ת"ו דגש משלים חזק.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

השורש נתן

השורש נ-ת-ן הוא שורש בודד מגזרת חפ"נ, שאין דומה לו בשפה העברית.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ-ת-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָתַן נוֹתֵן יִתֵּן תֵּן לָתֵת או לִתֵּן
נִפְעַל נִתַּן נִתָּן יִנָּתֵן הִנָּתֵן לְהִנָּתֵן
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- יֻתַּן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערה[עריכה]

  • בפי מדקדקי העברית קרוי פועל מיוחד זה "פועל חסר הקצוות", על שום שבחלק מנטיותיו פה"פ או לה"פ נשמטת (ולעתים אף שתיהן), למשל; נָתַתִּי, לָתֵת, תִּתֵּנָּה, נָתַתְּ וכד'...


מֹתֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מותן
הגייה* moten
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ת־ןגזרת שלמים
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר' מָתְנַיִם (זוגי), מָתְנֵי־, מֹתֶן־
  1. אזור בצד הגוף, בין החיק והצלעות.
    • "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ" (שמות כ״חפסוק מ״ב)
    • "כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל-מָתְנֵי-אִישׁ" (ירמיהו י״גפסוק י״א)
    • יש לה מותניים כמו לגיטרה איטלקית "מה הוא עושה לה", תרגום יוסי גמזו, במקור האיטלקי של Enzo Bonagura

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא (תמיד בצורת הזוגי "מָתְנַיִם"). מקבילה בערבית: مَتْن (מַתְן), במשמעות "גב".

פרשנים מפרשים[עריכה]

רד"ק כותב בפירושו על הפסוק "תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד" (תהלים ס״טפסוק כ״ד): "כי עיקר כוח החיות של אדם בקומה ובכוח הוא חוזק המותנים. וכן "מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו " (דברים ל״גפסוק י״א), ואמר "חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ" (משלי ל״אפסוק י״ז) ונאמר "חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ" (נחום ב׳פסוק ב׳).
ראו גם בפרוש רש"י ומצודות על "וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ" (ישעיהו מ״הפסוק א׳), "וְהַעֲמַדְתָּ לָהֶם כָּל מָתְנָיִם" (יחזקאל כ״טפסוק ז׳), וכו'.
"זרז – תרגום חגר (זרזיר מתנים), ומזה זָרִיז בלשון חז"ל – אזור חיל, איש שכֹּחו במָתניו. וכן "חָרוּץ" מלשון "חֻרצין"="מתנים" בארמית, ובעברית "חֲלָצַיִם" בְּחִלּוּף למנ"ר...
ומן השם "מתנים" נגזרו פועל ותואר להוראה מהופכת: "הַמְתֵּן", "מָתוּן", שפירושם כֹּח עצור, התאפקות, משול ברוח, כלא הרוח, כבוש היצר, שב ואל תעשה, כֹּח פסיבי, פנימי.
שני השרשים האלה (זרז ומתן), שהם הפוכים לכאורה בהוראתם הגלויה – סודם הנעלם, הנפשי, אחד הוא: כֹּח פנימי מוסרי, אם בצורה של התגברות על העצלות ואם בצורה של התגברות על הבהילות והפחזות, בין כך ובין כך שניהם הוראתם התגברות האדם על עצמו".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • רק מעט מאברי גוף האדם הנוטים בנטיית זוגי הם ממין זכר (למשל עפעף).

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]


מִתֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיתן
שורש וגזרה מ־ת־ןגזרת שלמים
בניין פיעל
  1. הפחית את עוצמתו של דבר.
    • הדובר הבין שהגזים בדרישותיו, ולכן מיתן אותן.
    • הזמן שעבר מיתן את תחושת הכעס העזה.

גיזרון[עריכה]

  • עברית חדשה. נגזר מארמית (מְתַן), בדומה למילים מתון, מתינות הנמצאות כבר בלשון חכמים. [1]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  ראו למשל כאן


מֻתַּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מותן
שורש וגזרה מ־ת־ןגזרת שלמים
בניין פועל
  1. שעוצמתו הופחתה.
    • דרישותיו של הדובר מותנו, לאחר שהבין שהיו מוגזמות.
    • תחושת הכעס העזה מותנה עם הזמן שחלף.

גיזרון[עריכה]

  • עברית חדשה. צורת הסביל של הפועל מיתן.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]