מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מתנה
|
| הגייה* |
matana
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
נ־ת־ן
|
| דרך תצורה |
משקל מַקְטָלָה
|
| נטיות |
מַתְּנַת־ או מַתַּת־; ר׳ מַתָּנוֹת, מַתְּנוֹת־
|
מתנה
- מה שמועבר מרשותו של אדם אחד לאחר, ובפרט אם הוא ללא תמורה.
- ”וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם.“ (בראשית כה, פסוק ו)
- ”וְכִי־יִתֵּן מַתָּנָה מִנַּחֲלָתוֹ לְאַחַד מֵעֲבָדָיו וְהָיְתָה לּוֹ עַד-שְׁנַת הַדְּרוֹר וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה.“ (יחזקאל מו, פסוק יז)
- ”...לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.“ (אסתר ט, פסוק כב)
- ”וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁהָיָה אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ, מֵת רַבָּךְ, אוֹ מְכָרָךְ לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ נְתָנָךְ בְּמַתָּנָה, אוֹ עֲשָׂאָךְ בֶּן חוֹרִין.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ח, משנה א)
- ”וְאֵלּוּ כּוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד, קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין, דְּיַתִּיקִי, מַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין, אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה ג)
- לשון המקרא שם מקום במדבר סיני, אחת התחנות במסע בני ישראל.
- ”בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת.“ (במדבר , פסוקים כא – יח)
מילים נרדפות[עריכה]
- 寄贈 (תעתיק: kizō)
- یشکش (תעתיק: פִּשְׁכֵּשׁ)
- کادو (תעתיק: כָּאדוֹ)
י
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מתנה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מתנות |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מותנה
|
| הגייה* |
mutne
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ת־נ־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל מֻקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ מֻתְנָה, ר׳ מֻתְנִים, נ"ר מֻתְנוֹת
|
- מחייב תנאים מסוימים שיתקיימו על מנת להתממש.
- קבלת רשיון נהיגה מותנה בהצלחה במבחן השינוני (תאוריה)
ערך בוויקיפדיה: מתנה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מתנות