משאה

לערך העוסק במַשֻׂאָה או למילים המקראיות מַשֻׁאָה ומְשֹׁאָה; ראו בכתיב מלא משואה.

לערך העוסק בשם עצם מַשְׂאָה צורת היחיד הנדמית של מַשְׂאֵת ומַשְׂאוֹת תשורה; ראו הצורה הנכונה מַשְׂאֵת.

לערך העוסק בשם פעולה מַשְׂאָה; ראו בצירוף משאת נפש.

מַשָׂאָה[עריכה]

לשון המקרא [לא בשימוש] מה שקשה לסבול, לשאת.
- ” בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת“ (ישעיהו ל, פסוק כז)

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נ־שׂ־א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	נָשָׂא	נוֹשֵׂא (ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)	יִשָּׂא	שָׂא	לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל	נִשָּׂא	נִשָּׂא	יִנָּשֵׂא	הִנָּשֵׂא	לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל	הִשִּׂיא	מַשִּׂיא	יַשִּׂיא	הַשֵּׂא	לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל	הֻשָּׂא	מֻשָּׂא	יֻשָּׂא	-אין-	-אין-
פִּעֵל	נִשֵּׂא	מְנַשֵּׂא	יְנַשֵּׂא	נַשֵּׂא	לְנַשֵּׂא
פֻּעַל	נֻשָּׂא	מְנֻשָּׂא	יְנֻשָּׂא	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְנַשֵּׂא	מִתְנַשֵּׂא	יִתְנַשֵּׂא	הִתְנַשֵּׂא	לְהִתְנַשֵּׂא

חוב הלואה
- ”כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ“ (דברים כד, פסוק י)
- ”אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ“ (משלי כב, פסוק כו)

המילה מופיעה פעמים במקרא השורש נ־ש־ה מן נָשָׁה האל"ף אינה מן השורש גם אינה נשמעת בנסמך.